יש ימים שבהם משהו קורה בדיוק ברגע הנכון, ואתה עוצר לרגע ואומר לעצמך: זה לא היה סתם. לא יכול להיות שזה סתם. אתה פוגש מישהו ברחוב אחרי שנים בדיוק כשהלב שלך היה צריך חיבוק. אתה מקבל טלפון ממישהי שלא שמעת ממנה חודשים – בדיוק בדקה שבה נשברת. אתה רואה מילה בשלט, מספר על לוח רכב, ציפור על אדן החלון, והיקום לוחש לך דרכם משהו שרק אתה יכול להבין. זה עדין, שקט, לפעמים כל־כך שולי – אבל הנשמה מיד קולטת. וזה כל העניין. אני לא מדבר על מיסטיקה דרמטית, על שליחים מהעולמות העליונים, על תחזיות מפורטות. אני מדבר על סימנים קטנים, לפעמים…