העוסקים בתודעה, ברוחניות ובאלכימיה פוגשים לעיתים קרובות את השימוש במושגים של "הדרכות", "מלאכים" ו"צינורות אור". אולם, קיים שוני שורשי ומותהותי בין תפיסת עולם המלאכים ביהדות לבין תפיסות רבות הנפוצות בתנועת העידן החדש (New Age). בעוד שבתפיסות חדישות רבות נוטים לתפוס את ההדרכות או המלאכים כיישויות עצמאיות שיש לפנות אליהן, לבקש ממנן או אפילו "לזמן" אותן למימוש רצונות אישיים, חכמת הסוד והקבלה ביהדות מגדירה את המלאך כמכניקה אלוקית מדויקת – צינור אור, שליח פסיבי ונטול בחירה חופשית, המעביר תדר או ציווי ספציפי מהמקור הישיר אל עולם העשייה. הבנת המכניקה של צינורות האור וההבחנה בין השורש האלוהי המזוקק לבין כוחות ביניים מונעת היקשרות…