הילד הפנימי השוכן בתוכנו אינו זיכרון עמום מן העבר בלבד, אלא הוא חלק תודעתי פראי, יצירתי וחי המשפיע באופן ישיר על הבחירות, ההרגשות ותחושת המוגנות שלנו בהווה. כאשר חוויות ילדות ישנות הותירו בנו פצעים של דחייה, נטישה או היעדר מוגנות, הילד הפנימי ננעל בתוך סיפור עבר מקפח, וממשיך לשדר אותות מצוקה אל מערכת העצבים של המבוגר. שחרור הילד הפנימי דרך שרבוט ושזירת סיפור מחדש – מתן נרטיב מעצים, חומל ומוגן לאותם אירועים קדומים – הוא אקט אלכימי מרפא המשיב את השמחה הטהורה, היצירתיות וחפץ החיים אל שדה קיומנו. כאשר אנו מעניקים לילד הפנימי את המוגנות שהוא היה זקוק לה, אנו ממיסים…