"אני כבר יודע איך הסיפור הזה נגמר" – על קריסת אשליית הזמן הליניארי, המסת השופט הפנימי, והסוד הקבלי של משיכת הרחמים מהעתיד אל ההווה. בעולם המושגים המודרני, אנו רגילים לתפוס את הזמן כחץ חד-כיווני וקשיח: העבר חלף ואינו ניתן לשינוי, ההווה חומק מאיתנו, והעתיד הוא לוט בערפל המעורר חרדה קיומית קבועה. התפיסה הזו נועלת את התודעה האנושית בתוך כלא מנטלי אכזרי, שבו האדם סוחב עימו תרמיל כבד של רגשות אשם, חרטות על טעויות האתמול ודאגה כרונית מפני המחר. אנו מנסים לפתור את החרדות הללו מתוך האגו והמיינד הלוגי, ומנהלים ויכוחים דמיוניים בראש המכווצים את צ'אקרת הבסיס ומרוקנים את כוח החיות שלנו.…