שיר קצר על געגוע, תקווה, ולב שפועם גם כשאף אחד לא שומע יש לבבות שלא הפסיקו לחכות,גם כשהשנים צבעו אותם באפור.הם שותקים באלגנטיות, כמו סוד ישן,אבל כל פעימה בהם היא תפילה – ועוד אור. יש אהבות שלא באו בזמן,אבל בזמן אחר – היו פורחות.והן עדיין שם, מחכות בתפר שבין גלגול לגלגול,שפעם, מישהו יסתכל בעיניים – ויזכור. לא כל אהבה צריכה להתממש,כדי להיות אמיתית.לפעמים, עצם זה שהיא נולדה בלב של מישהו –זה מספיק כדי לדעת שיש אלוהים, ושיש תקווה לחיים. אז אם אתה אוהב – אל תדאג אם היא לא כאן.אולי היא בדרך.ואם אתה נשבר – דע שזה בסדר.לב פועם זה לב…