לפעמים כל מה שאנחנו צריכים זה רגע אחד – שקט, פשוט, פרטי – שבו הלב מדבר עם מי שכבר איננה.לא תמיד צריך מילים, לא תמיד צריך מצבה. מספיק רגע של נוכחות פנימית, זיכרון שנפתח, נשימה שמביאה אותה קרוב. מאמר על שיחות שעדיין נמשכות – גם מעבר לזמן. יש משהו באמא, שאין לו תחליף.זה לא קשור לאיך היא נראתה, ולא לאיזה סוג של אמא היא הייתה.זה קשור לעצם העובדה שהיא הייתה. שהיא זו שהחזיקה אותנו ראשונות, ראשונים, שהיא זו ששמעה את הבכי שלנו עוד כשהיינו בתוך מים.וזה עובר איתנו הלאה – גם כשאנחנו כבר מזמן לא ילדים, גם כשאנחנו כבר הורים בעצמנו,…