למילים הנאמרות והנכתבות קיים ממד אנרגטי העולה בהרבה על משמעותן המילונית היבשה; לכל מילה יש צליל, משקל פנימי, קצב ותדר המהדהדים ישירות בתוך מערכת העצבים והשדה האנרגטי. חכמת הסוד, תורת הצירופים הקבלית ומסורות הריפוי העתיקות מלמדות כי השפה היא מכשיר של בריאה, וכאשר טקסט נבנה מתוך הקשבה למוזיקליות הטבעית שלו – למשקל האותיות, למרווחי הנשימה בין המשפטים ולניגון התחבירי – הוא הופך לכלי אלכימי בעל יכולת ריפוי תודעתית עמוקה. טקסט מרפא אינו פונה רק למיינד הלוגי, אלא יוצר תהודה הרמונית בגוף הפיזי ובשדה הרגשי. דיוק הקצב והתדר בכתיבה ובקול מנקה רעשי רקע מנטליים, משיב את הבריאות השלמה, והופך את היצירה למשכן…