לפעמים אנחנו מתעוררים עם לב פועם, עם תחושת נוכחות, עם מסר שלא ניתן להסביר – ושואלים את עצמנו: זה היה רק חלום?בין עולמות הנשמה, המסרים והמראות הסמויים, מסתתרת אמת עדינה: לא כל חלום נועד להישכח עם הזריחה. חלקם באו להזכיר, לרפא, או לפקוח עין שלישית. יש לילות שאתה מתעורר מהם אחרת.לא בגלל סיוט, לא בגלל רעש – אלא בגלל תחושה.משהו בך מתעורר עם הלב.ולמרות שעיניים נפקחו – אתה עוד לא ממש חזרת.כי יש חלומות כאלה, שנשארים איתך גם באור.כמו שיר ששכחת שאתה מכיר.כמו ריח של מישהו שלא פגשת מעולם.כמו זיכרון ממקום שמעולם לא היית בו. והשאלה הזו –"זה היה רק חלום?"חוזרת…