רבים מאיתנו מוצאים את עצמם נאבקים על פרנסה ותחושת ערך עצמי מבלי להבין שהמחסומים האמיתיים אינם נמצאים בחשבון הבנק אלא בקידוד הרוחני שקיבלנו מאימנו ומסבתנו גלו כיצד טראומות עתיקות של אובדן רכוש חוסר זכויות ונאמנות סמויה לסבל הנשי חוסמים את זרימת השפע לחייכם וכיצד תוכלו להפוך למרפאי השושלת שפותחים את השער לעושר ולחופש עבורכם ועבור הדורות הבאים.
כאשר אני מביט בנוף המדברי המרהיב של ערד אני רואה כיצד האדמה הצמאה הזו מחכה לגשם ששיגיע. לעיתים הגשם יורד במקום אחר רחוק מכאן והמים זורמים בערוצי הנחלים הנעלמים מבלי שאנו רואים אותם עד שהם פורצים פתאום בשיטפון אדיר. השפע בחיינו דומה מאוד למים הללו. הוא זרימה שמתחילה הרחק מאחורינו בתוך ההרים הגבוהים של השושלת המשפחתית שלנו. אם בדרך ישנם סכרים חסימות או אבנים גדולות המים פשוט לא יגיעו אלינו גם אם נתחנן וגם אם נעבוד את האדמה בפרך.
אחד המקורות המשמעותיים ביותר לחסימות הללו נמצא בשושלת הנשית שלנו. אימא סבתא וסבתא רבתא הן אלו שהעניקו לנו את חוויית הביטחון הבסיסית ביותר בעולם. דרכן למדנו האם העולם הוא מקום נדיב או מקום מסוכן האם מגיע לנו לקבל או שעלינו להסתפק בשאריות והאם כסף הוא ברכה או מקור לכאב ולסבל. במיסטיקה ובטיפול בשחזור גלגולים אנו מגלים שוב ושוב שחסימות כלכליות רבות אינן נובעות מחוסר כישרון או מחוסר מזל אלא מנאמנות עמוקה ובלתי מודעת לסבלן של הנשים שקדמו לנו.
במאמר זה נצלול אל נבכי התודעה הנשית השושלתית. נבין כיצד טראומות היסטוריות של נשים שחיו בחוסר כל או תחת שלטון גברי מדכא הפכו לתוכנת מחשב פנימית שמנהלת את חשבון הבנק שלנו היום. נחקור את המושג של נאמנות סמויה לסבל ונלמד כלים רוחניים ומעשיים לניקוי הצינורות הנשיים של השפע כדי שתוכלו סוף סוף לחיות במלכות ובידיעה שמגיע לכם הכל ללא תנאי וללא רגשות אשם.
הקוד הגנטי של העוני הנשי
הנשים בשושלת שלנו חיו בתקופות שבהן המציאות הכלכלית הייתה שונה לחלוטין מזו שאנו מכירים היום. במשך מאות שנים לנשים לא היו זכויות קניין הן לא יכלו לרשת רכוש הן לא יכלו לנהל חשבונות בנק והן היו תלויות לחלוטין בחסדיהם של האבות או הבעלים שלהן. מצב זה יצר בתודעה הנשית חרדה קיומית עמוקה. הכסף נתפס כדבר חמקמק מסוכן וכזה שעלול להיעלם בכל רגע אם הגבר יחליט לעזוב או אם יקרה אסון.
החרדה הזו לא נעלמה כשהנשים קיבלו זכויות. היא עברה הלאה דרך המילים דרך המבטים ודרך האנרגיה שהועברה בזמן ההנקה ובזמן הגידול. כשאמא אומרת לילדיה שאסור לבזבז כי צריך לשמור ליום שחור או כשסבתא מחביאה כסף מתחת למזרן מתוך פחד מרעב עתידי הן מעבירות קידוד של חוסר. הילד שגדל בבית כזה מפנים שהעולם הוא מקום של מחסור תמידי ושהשפע הוא זמני ומסוכן.
בנוסף נשים רבות בשושלת חוו אובדן רכוש כתוצאה ממלחמות מגירושים או מהתנהלות כלכלית כושלת של הגברים בחייהן. הטראומה הזו יצרה אמונה שקובעת שכסף מביא איתו אסון או שעדיף לא להחזיק בדבר כדי שלא יכאב כשהוא יילקח. היום כשאנו מנסים להגדיל את העסק שלנו או לקבל העלאה בשכר התוכנה הישנה הזו מתעוררת בתוכנו ומחבלת בהצלחה שלנו כדי להגן עלינו מפני האובדן שהנשים בשושלת שלנו חוו כל כך חזק.
נאמנות סמויה לסבל כוחה של האשמה
הסיבה העוצמתית ביותר לחסימת שפע משושלת נשית היא מה שאנו מכנים במיסטיקה נאמנות סמויה. כבני אדם אנו זקוקים לתחושת שייכות למשפחה שלנו מעל לכל דבר אחר. בתת המודע שלנו קיימת אמונה שאומרת שאם אני אצליח במקום שבו אמי נכשלה או אם אני אחיה בעושר במקום שבו סבתי נאבקה על פת לחם אני למעשה בוגד בהן.
האשמה הסמויה הזו גורמת לנו להגביל את עצמנו. אנו לא מרשים לעצמנו להרוויח יותר מאשר ההורים שלנו הרוויחו אנו לא קונים לעצמנו דברים יפים כי אנו מרגישים שזה לא הוגן כשאנו חושבים על הקשיים שהנשים בשושלת שלנו עברו. אנו בוחרים באופן לא מודע בחיים של צמצום ושל ויתור עצמי רק כדי להישאר נאמנים לקושי המשפחתי. זהו סוג של אבל מתמשך שבו אנו מסרבים לשמוח ולשגשג כל עוד אבותינו סבלו.
הריפוי של החסימה הזו עובר דרך ההבנה שהנשים בשושלת שלנו לא רוצות שנסבול כפי שהן סבלו. להפך התקווה הכי גדולה של אם היא שילדיה יחיו חיים טובים וקלים יותר משלה. כשאנו מצליחים אנו מביאים להן נחת רוח בעולמות העליונים. השגשוג שלנו הוא התיקון שלהן. כשאנו מרשים לעצמנו לחיות בשפע אנו מעניקים משמעות לסבל שלהן ומוכיחים שהמאבק שלהן להמשכיות השושלת השתלם בסופו של דבר.
הרחם כמרכז של יצירה ושפע
במיסטיקה הנשית הרחם אינו רק איבר פיזי אלא מרכז אנרגטי של בריאה ויצירה. זהו המקום שבו הכל מתחיל ושבו השפע מקבל צורה וחומר. הרחם מקושר ישירות לצאקרת המין והיצירתיות שאחראית גם על זרימת הכסף וההנאה מהחיים. כאשר השושלת הנשית סובלת מדיכוי מניצול או מהשתקה האנרגיה ברחם קופאת והופכת לציסטות לחסימות או פשוט לתחושה של כובד וחוסר חשק ליצור.
חסימת שפע היא לעיתים קרובות ביטוי של רחם חסום. אם סבתא שלך חוותה קושי בביטוי היצירתי שלה או אם אמא שלך הרגישה שהיא צריכה לבטל את עצמה למען אחרים האנרגיה הזו עברה אלייך. את עלולה להרגיש שאת לא מספיק טובה שאין לך מה להציע לעולם או שכל רעיון יצירתי שלך נדון לכישלון. החסימה הזו מונעת ממך למגנט אלייך את הלקוחות הנכונים ואת ההזדמנויות המדויקות.
ריפוי השפע דורש ריפוי של המרכז הנשי. עלינו ללמוד להתחבר מחדש אל העוצמה של היצירה הנשית אל היכולת להכיל ואל הזכות ליהנות מפירות עמלנו. כשהרחם האנרגטי פתוח וזורם השפע נמשך אליו באופן טבעי ומגנטי ללא מאמץ וללא מלחמה. השפע הופך להיות חלק מהזרימה הטבעית של החיים בדיוק כמו הנשימה ובדיוק כמו פעימת הלב.
זיהוי הדפוסים השושלתיים בתוך היומיום
כדי לשחרר את החסימות עלינו קודם כל לזהות אותן בפעולה. התבוננו בדרך שבה אתם מתנהלים מול כסף ושאלו את עצמכם למי הקול הזה שייך. כשאתם חוששים להוציא כסף על משהו שגורם לכם שמחה האם זה הקול שלכם או הקול של סבתא שמזהירה מפני רעב עתידי כשאתם מרגישים שאתם צריכים לעבוד קשה מאוד ולקרוע את עצמכם כדי להרוויח שקל האם זו האמת שלכם או האמונה של אמא שחיי נשים הם תמיד קשים ומלאי הקרבה.
שימו לב למשפטים שחוזרים בתוך המשפחה שלכם לגבי נשים וכסף. האם נאמר שאישה צריכה בעל עשיר כדי להצליח האם נאמר שנשים לא מבינות בעסקים או שכסף הופך נשים למפלצות קרות? המשפטים הללו הם זרעים של חסימות שנזרעו בתוך התודעה שלכם עוד לפני שידעתם לדבר. בכל פעם שאתם מזהים משפט כזה רשמו אותו על דף והכריזו בקול רם: “זהו סיפור של השושלת שלי אבל זה לא הסיפור שלי. אני בוחר בסיפור חדש של שפע ושל עוצמה נשית”.
עבודה נוספת היא התבוננות בניהול החשבון. נשים רבות נוטות להשאיר את ניהול הכספים לגברים בחייהן מתוך אמונה פנימית שושלתית שהן לא מסוגלות לכך. לקיחת אחריות מוחלטת על הכסף שלכן היא אקט של ריפוי שושלתי. כשאתן פותחות את הדוחות הכספיים כשאסתן מתכננות תקציב וכשאתן משקיעות בעצמכן אתן מרפאות דורות של נשים שמעולם לא הורשו לעשות זאת.
טקס ריפוי השושלת ושחרור החוב
כדי לבצע את השחרור ברמה האנרגטית עלינו לעשות טקס של כבוד ושל נפרדות. מצאו זמן שקט והדליקו נר. שבו בנוחות ודמיינו מאחורי הכתף השמאלית שלכם את אמכם מאחוריה את שתי הסבתות שלכם ומאחוריהן את כל הנשים בשושלת שלכם הולכות ומתרבות לאחור עד לאימהות הקדומות ביותר.
הרגישו את העוצמה של כל הנשים הללו ששרדו מלחמות נדודים וקשיים כדי שאתם תהיו כאן היום. הרכינו ראש בפניהן והגידו בלבכם: “אני מכבדת את כל מה שעברתן. אני מכירה בסבל שלכן בצמצום ובחוסר הזכויות. אני מודה לכן על החיים שהענקתן לי”. כעת דמיינו שאתם מחזיקים בידכם שק כבד של אבנים שחורות המייצג את כל האמונות המגבילות ואת החרדות הכלכליות שירשתן מהן.
הגידו להן: “במשך שנים סחבתי עבורכן את השק הזה מתוך אהבה ונאמנות. חשבתי שאם אסבול אקל עליכן. היום אני מבינה שהדרך הכי טובה לכבד אתכן היא לשגשג. אני מחזירה לכן באהבה את הפחדים ואת הצמצום שלכן. הם שייכים לזמן שלכן ולא לזמן שלי. אני בוחרת בחיים של מלכות של חופש ושל עושר בשמכן ועבורכן”. דמיינו את עצמכם מניחים את השק על האדמה ורואים את כל הנשים מאחוריכם מחייכות ומברכות אתכם. הרגישו את הגב שלכם מתיישר ואת הלב נפתח לקבלה.
הפיכת השושלת למקור של כוח
לאחר שביצענו את השחרור עלינו ללמוד להשתמש בשושלת כמקור של כוח ולא כמשקולת. בכל אישה בשושלת שלכם הייתה גם איכות של שפע שונה. אולי סבתא רבתא הייתה אלופה בבישול שהאכיל גדודים אולי אמא הייתה בעלת יכולת אלתור מדהימה ואולי סבתא ידעה תמיד איך להפוך דבר קטן למשהו יפה ומכובד.
אספו את פניני השפע הללו. התמקדו בחוזקות שלהן. במקום לראות אותן כקורבנות של נסיבות ראו אותן כשורדות אמיצות שהצליחו לשמור על ניצוץ החיים ולהעביר אותו אליכם. כשאתם פועלים מתוך עוצמה בעולם דמיינו שכל הנשים הללו עומדות מאחוריכם ותומכות בכם. אתם לא לבד במאבק לשפע אתם חוד החנית של צבא של נשים שרוצה לראות אתכם מצליחים.
ככל שתשגשגו יותר כך תרגישו שהקשר שלכם עם הנשים במשפחה הופך להיות חופשי יותר ומבוסס על אהבה ולא על חוב אנרגטי. אתם הופכים להיות הצינור שדרכו הברכה של הדורות סוף סוף יוצאת אל האור ומתגשמת בחומר.
המלכות מחכה לכם
השפע הוא זכותכם המולדת. הוא התדר המקורי של הנשמה שלכם לפני שהיא עטתה על עצמה את תחפושת הצמצום של השושלת. ריפוי החסימות הללו אינו דורש מכם להפסיק לאהוב את המשפחה שלכם אלא להפך הוא דורש מכם לאהוב אותה מספיק כדי להיות אלו שמרפאים את השבר העתיק.
צאו לדרך בביטחון. חקרו את הסיפורים המשפחתיים שחררו את האשמה והרשו לעצמכם לחיות ברווחה ובמלכות שאיש מנשות השושלת שלכם לא העזה לחלום עליה. כשתעמדו בפסגה של ההצלחה שלכם דעו שאתם לא עומדים שם לבדכם. אתם עומדים שם כנציגים של דורות של נשים שסוף סוף יכולות לנשום דרככם לרווחה ולדעת שהן הגיעו הביתה אל השפע.
