רובנו למדנו לצנזר את המחשבות שלנו כדי לא לפגוע בסביבה או כדי להיראות חזקים ויציבים כלפי חוץ אך ההדחקה הזו הופכת לרעל רוחני ופיזי שחוסם את השפע ואת הבריאות גלו כיצד כתיבה אינטואיטיבית נטולת פילטרים ומחסומים משמשת ככלי הריפוי העוצמתי ביותר לנשמה ואיך הפיכת הכאב הפנימי למילים על דף מנקה את ההילה ופותחת את ערוצי ההגשמה המדויקים ביותר עבורכם.
כאשר אני מביט לאחור על עשרים השנים האחרונות בחיי אני רואה שביל ארוך שרצוף בדפי נייר. מזה שני עשורים שאני כותב שירים. שירים של כאב שירים של אהבה שירים של כעס ושירים של תקווה. במשך שנים ארוכות השירים הללו נכתבו אל תוך הלילה וננעלו היטב בתוך המגירה הרחק מעיניו הבוחנות של העולם. המגירה הזו הייתה המקלט הבטוח שלי המקום היחיד שבו יכולתי להשיל את כל המסכות ולהיות פגיע לחלוטין.
רק לאחרונה מצאתי את האומץ הפנימי לפתוח את המגירה הזו ולשחרר את המילים אל האוויר הפתוח לחלוק אותן עם המשפחה המדהימה שלי עם החברים שמלווים אותי וכעת גם להפוך אותן לאלבום מוזיקלי של ממש שיוצא לאור. המסע האישי הזה לימד אותי את אחד הסודות הרוחניים העוצמתיים ביותר הכתיבה אינה רק תחביב או אמנות. היא טכנולוגיה מיסטית של ריפוי והתמרה אנרגטית. במאמר זה נבין מדוע כתיבה רגשית גולמית היא תרופת הפלא שהנשמה שלכם זקוקה לה וכיצד היא מחלצת אותנו מתקיעות רבת שנים.
מחיר ההדחקה הרעל ששוקע בתאים
מגיל צעיר מלמדים אותנו להיות מנומסים לשלוט ברגשות שלנו ולא להרים קול. אנו לומדים לבלוע את העלבון מהבוס בעבודה לחייך כשמעבירים עלינו ביקורת כואבת ולהסתיר את הפחדים שלנו כדי לא להיראות חלשים. החברה המודרנית דורשת מאיתנו תפקוד חלק ונטול תקלות רגשיות.
אך ברמה האנרגטית לכל רגש שאנו חווים יש משקל ותדר. כאשר עולה בנו כעס עצום או פחד משתק זוהי אנרגיה דחוסה שנוצרת בתוך הגוף ומבקשת למצוא דרך החוצה. כאשר אנו מכווצים את השפתיים ובולעים את המילים שאנו רוצים לצעוק האנרגיה הזו אינה נעלמת לשום מקום. היא נתקעת במרכז הגרון שלנו וחוסמת את יכולת הביטוי שלנו בעולם.
עם הזמן הרגשות הכלואים הללו שוקעים אל תוך הגוף הפיזי והופכים למועקה בחזה לכאבי כתפיים ולחסימות של שפע. אדם שאינו מסוגל לבטא את הכאב שלו כלפי חוץ יתקשה מאוד גם למשוך אליו לקוחות לבקש העלאה בשכר או להציב גבולות בריאים במערכות יחסים. צינור הפליטה החסום מונע גם מהשפע החדש להיכנס.
כתיבה גולמית הצינור הישיר אל תת המודע
כאן בדיוק נכנסת לתמונה הכתיבה הרגשית הגולמית. חשוב להבין שלא מדובר בכתיבת חיבור אקדמי או במכתב רשמי. מדובר בפעולה פראית חסרת מעצורים ומשוחררת מכל חוקי תחביר או היגיון.
כאשר אתם יושבים מול דף ריק או מול מסך המחשב ומאפשרים לידיים שלכם להקליד או לכתוב מבלי לעצור אתם עוקפים את השומר הקשוח של המוח הרציונלי. אתם מנטרלים את המבקר הפנימי שאומר לכם שזה לא נשמע טוב או שזה מוגזם מדי. בכתיבה גולמית אין שגיאות כתיב אין משפטים הגיוניים ויש רק דבר אחד זרימה של אש מתוך הבטן אל קצה העט.
הפעולה הפיזית של הוצאת המילים מהראש והנחתן על משטח חיצוני כמו נייר היא פעולה של גירוש שדים אנרגטי. ברגע שהכעס או החרדה כתובים מולכם שחור על גבי לבן הם מאבדים את הכוח שלהם עליכם. הם כבר אינם מפלצת ערטילאית שמשתוללת בתוך הראש שלכם בחושך אלא אובייקט חיצוני שאתם יכולים להתבונן בו לנתח אותו ואפילו לצחוק עליו.
האלכימיה של המילה הכתובה
במיסטיקה היהודית נאמר כי העולם נברא במילים. לאותיות יש כוח לברוא מציאות וליצור עולמות חדשים. אך לכוח הזה יש גם צד הופכי המילים יכולות לרפא את המציאות השבורה.
כאשר אתם כותבים שיר רווי בכאב על פרידה קשה על אכזבה עמוקה או על תחושת בדידות אתם למעשה מבצעים תהליך אלכימי מופלא. אתם לוקחים חומר גלם נחות ורעיל כאב מועקה תסכול ומעבירים אותו דרך המסננת של היצירה. התוצאה שיוצאת בצד השני היא יצירת אמנות. השיר שכתבתם נושא בתוכו תדר חדש של יופי של שחרור ושל אמת צרופה.
זוהי התמרה אנרגטית במיטבה. הרעל הפך לתרופה. כשהשיר הזה יפגוש לב של אדם אחר שחווה בדיוק את אותו הכאב הוא יהדהד בתוכו ויעניק לו נחמה אדירה. כך הפך הכאב הפרטי שלכם שנכתב במגירה החשוכה לאור גדול שמאיר את דרכם של אחרים.
טקס דפי הבוקר שטיפת רעלים יומיומית
כלי עוצמתי מאוד לניקוי ההילה הוא תרגול יומיומי של כתיבה גולמית מיד עם ההשכמה. בשעות הבוקר המוקדמות לפני שהכנסנו לראש את מטלות היום ולפני שבדקנו את ההודעות בטלפון הנייד התת מודע שלנו עדיין פתוח ונגיש.
קחו לכם מחברת פשוטה והניחו אותה לצד המיטה. ברגע שאתם פוקחים עיניים קחו את העט ופשוט כתבו שלושה עמודים מלאים. אל תחשבו על מה שאתם כותבים. כתבו על החלומות המטרידים שחלמתם בלילה כתבו על הפחד מהפגישה בעבודה שיש לכם היום כתבו על כך שאתם עייפים ולא בא לכם לכתוב. העיקר הוא לא להרים את העט מהדף.
התרגול הזה משמש כשטיפת פה אנרגטית לנשמה. הוא מנקה את כל צינורות החשיבה ומרוקן את כל הפסולת הרגשית שהצטברה במהלך הלילה. אנשים שמקפידים על הטקס הזה מדווחים על עלייה דרמטית ברמת האנרגיה היומית שלהם על יצירתיות שפורצת גבולות ועל תחושה עמוקה של שקט נפשי. הדפים ספגו את הרעל כדי שאתם לא תצטרכו לשאת אותו עמכם אל תוך היום.
להוציא את המילים אל האור
ישנו שלב שבו המגירה מתמלאה עד אפס מקום והדפים מבקשים לצאת החוצה. שיתוף הכתיבה הגולמית והשירה שלכם עם העולם דורש אומץ רב כיוון שזוהי חשיפה של הנפש במערומיה. אך דווקא במקום שבו אנו הכי פגיעים שם טמונה העוצמה הגדולה ביותר שלנו.
כאשר אנו משתפים את הלב שלנו אנו מזכירים לסביבה שכולנו עשויים מאותה רקמה אנושית שברירית ויפהפייה. השירים שלי שנכתבו למגירה והפכו לאלבום מוזיקלי הם העדות הניצחת לכך ששום כאב לא נחווה לשווא וכל דמעה יכולה להפוך לפנינה מזהירה כשהיא פוגשת את קרני השמש.
ממש בקרוב נפתח במרחב שלנו פינה מיוחדת שמוקדשת כולה לשירה שלכם. מקום שבו תוכלו לשחרר את המילים ששמרתם כל השנים בבטן ולתת להן לעוף חופשיות אל העולם. אני מחכה בכיליון עיניים לקרוא את רסיסי הנשמה שלכם ולהתרגש יחד איתכם.
קחו דף ועט
אם אתם מרגישים תקיעות מועקה או כובד פנימי שאינו מרפה אל תחפשו את התשובות בחוץ. אל תנסו לברוח אל מסכים מרצדים או להסיח את דעתכם. עשו את הדבר האמיץ ביותר קחו דף לבן חלק ועט אחד פשוט.
שבו עם עצמכם בשקט תנו למילים לנבוע מתוככם כמעיין פורץ וראו כיצד החושך נסוג לאחור. הדף הלבן לעולם אינו שופט הוא תמיד מכיל ותמיד מקשיב. הפכו אותו לשותף הסוד שלכם ותגלו שמפתחות הריפוי תמיד היו מונחים אצלכם בתוך כף היד.
