אנו נוטים לסלוח לאחרים על פגיעות קשות אך מחזיקים בתוכנו טינה אכזרית ובלתי מתפשרת כלפי עצמנו על טעויות העבר ועל הזדמנויות שהוחמצו. גלו כיצד כתיבת מכתב סליחה אישי פועלת כטקס אלכימי עוצמתי המפרק תדרי אשמה רעילים ומאפשר לנשמה לחזור למצב של אהבה קבלה וזרימה מחודשת של שפע וריפוי.
במהלך מסע ההתפתחות הרוחנית שלנו אנו לומדים טכניקות רבות לשחרור כעסים. אנו משתתפים בסדנאות מתרגלים מדיטציות של סליחה לאלו שפגעו בנו ולומדים לשחרר את העבר כדי להתקדם קדימה. אנו מצליחים לסלוח להורים שלנו על שגיאות ילדות לבני זוג ששברו את ליבנו ואפילו לשותפים עסקיים שהונו אותנו. אך כאשר השקט משתלט ואנו נשארים לבד עם עצמנו מתגלה האמת הכואבת ביותר האדם שהכי קשה לנו לסלוח לו הוא אנחנו עצמנו.
רגש האשמה העצמית הוא אחד התדרים הנמוכים וההרסניים ביותר שקיימים בטבע. זוהי משקולת אנרגטית שאנו קושרים לרגלינו המונעת מאיתנו להמריא. אנו מאשימים את עצמנו על שהיינו נאיביים על שנשארנו בקשר רעיל יותר מדי זמן על טעויות כלכליות שעשינו ועל מילים קשות שהטחנו באנשים יקרים לנו. השופט הפנימי שלנו הוא אכזר מחמיר ואינו מוכן להעניק חנינה.
אך המיסטיקה ותורת הנפש מלמדות אותנו שאיננו יכולים לזמן אור שפע ואהבה לחיינו כל עוד התת מודע שלנו מאמין שמגיע לנו עונש. הריפוי האמיתי מתחיל רק בנקודה שבה אנו מסכימים להניח את חרב השיפוטיות ולחבק את החלקים השבורים שבתוכנו. במאמר זה נלמד כיצד להפוך את פעולת הכתיבה לטקס קדוש. נבין את המכניקה של מכתב הסליחה לעצמי וכיצד הפעולה הפשוטה לכאורה של כתיבה על דף מבצעת אלכימיה עמוקה המנקה את ההילה מרעלים ישנים.
המנגנון ההרסני של רגש האשמה
כדי לרפא את האשמה עלינו להבין תחילה כיצד היא פועלת. אשמה אינה קול המצפון הבריא שמכוון אותנו לתקן טעות. אשמה היא קול האגו שמסרב לקבל את חוסר השלמות שלנו. התדר של האשמה רוטט ברמה כה נמוכה עד שהוא מייצר חסימות ממשיות בגוף הפיזי במיוחד באזורי צאקרת הלב וצאקרת מקלעת השמש האחראית על הערך העצמי שלנו.
כאשר אנו נושאים אשמה אנו משדרים ליקום תדר של חוסר ראויות. היקום שהוא מראה מושלמת לתודעה שלנו מגיב לתדר הזה ומונע מאיתנו לקבל הזדמנויות חדשות. נשים וגברים רבים שואלים מדוע הם לא מצליחים למצוא אהבה או לפרוץ כלכלית למרות כל העבודה הרוחנית שהם עושים. התשובה טמונה פעמים רבות באותו שופט פנימי שפוסק בחשאי אסור לך להצליח כי פגעת באחרים בעבר או אסור לך להיות מאושר כי עשית טעות איומה לפני עשור.
ההכרה בכך שהאשמה אינה משרתת שום מטרה נעלה היא הצעד הראשון. סבל עצמי אינו מכפר על טעויות העבר הוא רק מייצר עוד סבל בעולם. התיקון האמיתי אינו בהלקאה עצמית אלא בלמידת השיעור ובהסכמה לגדול מתוכו מתוך חמלה.
כתיבה ככלי להתמרה אנרגטית
מדוע דווקא כתיבה בעוד שמחשבות חולפות בראשנו במהירות האור ומתפזרות כענן הפעולה הפיזית של כתיבה מעגנת את המחשבה בתוך עולם החומר. כאשר אנו כותבים אנו משתמשים ביד שלנו שמחוברת ישירות אל צאקרת הלב ומתרגמים את הכאב המופשט למילים מוחשיות.
טקס כתיבת מכתב הסליחה לעצמנו הוא יצירת צינור ניקוז מבוקר. אנו לוקחים את כל הרעל שהצטבר במרתפי התת מודע ומורידים אותו אל הדף. הדף סופג הכל ללא שיפוטיות וללא ביקורת. מעבר לכך הפעולה הזו יוצרת פיצול בריא בתודעה אנו הופכים להיות גם הכותב הכואב המבקש סליחה וגם הצופה החכם והאוהב שקורא את המכתב ומוכן להעניק את המחילה. זהו תהליך של אינטגרציה פסיכולוגית מופלאה.
ההכנה לטקס יצירת מרחב מקודש
כדי שהכתיבה תהפוך מטקסט רגיל לטקס של ריפוי אנו זקוקים להכנה נכונה של המרחב. מצאו זמן שבו תוכלו להיות לבד לחלוטין ללא שום הפרעות. נתקו את כל מכשירי התקשורת סביבכם. הדליקו נר לבן המסמל טיהור ואור ואם יש ברשותכם קריסטלים כמו רוז קוורץ לאהבה עצמית או אובסידיאן לשחרור פחדים הניחו אותם על השולחן מולכם.
קחו דף נייר חלק ורצוי להשתמש בעט שנעים לכם לכתוב בו הכתיבה הפיזית ביד חשובה כאן הרבה יותר מהקלדה במחשב שכן היא מחברת אתכם לפעולה איטית ואורגנית. קחו שלוש נשימות עמוקות אל אזור הלב. עצמו עיניים והצהירו בקול רם אני פותח כעת מרחב של ריפוי. אני מסכים לראות את עצמי באור של חמלה ומוכן לשחרר את כל מה שכבר אינו משרת את התפתחות נשמתי.
השלב הראשון חשיפת הפצעים לאור
התחילו את המכתב בפנייה אל עצמכם אל הילד הפנימי שלכם או אל הגרסה שלכם מהעבר. כתבו את שמכם מתוך תחושה של חיבה. השלב הראשון במכתב הוא שלב ההודאה שלב שבו אנו שופכים אל הדף את כל הדברים שעליהם אנו מאשימים את עצמנו ללא שום סינון וללא ניסיון לייפות את המציאות.
השתמשו במשפטים כמו אני כועס עליך ש… או אני מתקשה לסלוח לך על כך ש… כתבו על הפעמים שבהן שתקתם במקום לדבר על הפעמים שבהן בגדתם באמת שלכם על הפעמים שבהן נתתם לאנשים לפגוע בכם ועל הפעמים שבהן פגעתם באחרים מתוך פחד או חוסר מודעות. אל תפחדו מהכאב שעולה. תנו לדמעות לרדת אם הן מבקשות לצאת. הדמעות הן סימן לכך שהחסימה האנרגטית מתחילה להשתחרר והלב מתחיל להיפתח.
השלב השני ההבנה והחמלה
לאחר שכתבתם את כל ההאשמות עליכם לעבור לשלב המהותי ביותר בטקס שלב שינוי זווית הראייה. כאן עליכם להתבונן על אותם אירועים מתוך עיניים של תבונה עליונה. הבינו שהגרסה שלכם מהעבר זו שעשתה את הטעויות לא הייתה גרסה רעה אלא גרסה שפעלה מתוך חוסר מודעות מתוך כאב מתוך הישרדות או מתוך פחד.
כתבו אל עצמכם את המשפט המרפא מכולם אני מבין שעשית את הטוב ביותר שיכולת לעשות עם הכלים שהיו ברשותך באותו הרגע. הסבירו לעצמכם בכתב מדוע פעלתם כפי שפעלתם פחדתי להישאר לבד ולכן נשארתי בקשר הרעיל ההוא או הייתי לחוץ כלכלית ולכן פעלתי בחוסר יושרה. ההבנה הזו אינה פוטרת אותנו מאחריות אלא מנתקת את הפעולה מהמהות. הפעולה הייתה שגויה אך המהות הנשמתית שלכם נשארה טהורה לחלוטין.
השלב השלישי הענקת החנינה
כעת מגיע הרגע לחתום את תהליך הריפוי. כתבו במפורש את המילים אני סולח לך. חזרו על המילים הללו עבור כל סעיף של אשמה שהעליתם קודם לכן. אני סולח לך על שהיית תמים אני סולח לך על שלא שמרת על הגבולות שלך אני משחרר אותך מהאשמה.
כתבו לעצמכם מילות עידוד ואהבה בדיוק כפי שהייתם כותבים לחבר קרוב שעובר תקופה קשה. אמרו לעצמכם שאתם ראויים לאהבה שהטעויות שלכם היו שיעורים חיוניים במסע ושאתם בוחרים מעתה והלאה להתייחס אל עצמכם בעדינות ובכבוד. סיימו את המכתב בהצהרת מחויבות לעתיד אני מתחייב להיות החבר הכי טוב של עצמי אני מתחייב להקשיב לקול האמת שלי ואני בוחר לאפשר לאור להיכנס אל חיי. חתמו את שמכם באהבה בתחתית הדף.
השלמת הטקס שחרור אל היסודות
לאחר שסיימתם לכתוב ואתם מרגישים את ההקלה מתפשטת בגופכם עליכם להחליט מה לעשות עם המכתב. המכתב סיים את תפקידו הוא ספג לתוכו את האנרגיה הדחוסה של האשמה וכעת יש לשחרר אותה אל היקום.
הדרך המיסטית והעוצמתית ביותר לעשות זאת היא באמצעות אלכימיה של אש. קחו את המכתב בזהירות למקום בטוח והעלו אותו באש בתוך קערה חסינת חום או בחיק הטבע. בעודכם מתבוננים בנייר הנשרף ובעשן העולה מעלה דמיינו כיצד כל החוזים הישנים של האשמה נשרפים ומתכלים. האש מתמירה את הכאב לאור ואת העבר למצע של צמיחה חדשה. לחלופין תוכלו לקרוע את המכתב לחתיכות קטנות ולקבור אותן באדמה כסמל לסיום מחזור ולחזרה לחיק האדמה המרפאת.
לנשום אוויר של חירות
טקס כתיבת מכתב הסליחה לעצמי אינו רק תרגיל פסיכולוגי הוא לידה מחדש. כאשר אנו מסירים מעלינו את משקולות האשמה אנו מגלים לפתע עד כמה קל לנו לנוע בעולם. אנו מפסיקים למשוך אלינו מצבים של ענישה עצמית ומתחילים למגנט אנשים והזדמנויות שמשקפים את התדר החדש שלנו תדר של קבלה עמוקה.
אל תחכו ליום כיפור או למועדים מיוחדים כדי לבקש סליחה מעצמכם. עשו זאת היום. פנו לכם את השעה הקדושה הזו שבו מול הדף הלבן ותנו לאהבה הפנימית לשטוף את כל משקעי העבר. זכרו תמיד הנשמה שלכם מעולם לא כעסה עליכם היא רק חיכתה לרגע שבו תסכימו סוף סוף להפסיק להעניש את עצמכם ולחזור הביתה.
