לאורך אלפי שנים השתמשו כוהנים נביאים ומכשפים בכוחה של המילה החרוזה כדי לחולל ניסים ולשנות את חוקי הטבע אך בעידן המודרני שכחנו שהשירה היא הרבה מעבר לאמנות יפה גלו את הסוד המיסטי שמאחורי המקצב והמשקל וכיצד כתיבה ממוקדת של שירים ושל תפילות אישיות פועלת כקוד גישה ישיר אל התת מודע ואל העולמות העליונים כדי לברוא עבורכם את החיים שאתם מבקשים לעצמכם.
הדממה העמוקה של הרי אדום הנשקפת מחלוני בערד מזכירה לי תמיד שהמילים הגדולות באמת נולדות מתוך השקט. בעולם המודרני אנו רגילים להשתמש במילים ככלי להעברת מידע טכני או לשיחות חולין קצרות וחסרות משמעות. אנו מדברים כדי להסביר כדי להתווכח או כדי למלא את החלל הריק בצלילים. אך בתור מי שכותב שירים למעלה מעשרים שנה אני יודע שהמילה היא הרבה יותר מזה. המילה היא חומר גלם גמיש שניתן לפסל איתו את העתיד.
בתרבויות עתיקות לא הייתה הפרדה בין המשורר לבין המכשף או איש הרוח. השמאנים של השבטים הקדומים והנביאים של עם ישראל לא רק דיברו את דבריהם אלא שרו אותם במקצב מסוים ובחריזה מדויקת. הם ידעו שהשירה היא טכנולוגיה רוחנית שמסוגלת לפרוץ את חומות ההיגיון ולהגיע ישירות אל שורש הנשמה. כאשר אנו כותבים שיר או מקריאים שיר שנכתב מתוך כוונה עמוקה אנו למעשה מטילים כישוף על המציאות שלנו במובן הכי טהור וגבוה של המילה.
במאמר זה נצא למסע אל תוך המכניקה של השירה ככלי ליצירת מציאות. נבין מדוע החריזה והמקצב הם קריטיים להעברת המסר אל היקום ונלמד כיצד כל אחד ואחת מכם יכולים להפוך למכשפים של מילים ולברוא את השינוי שאתם מייחלים לו דרך כוח היצירה האישי שלכם.
הפיזיקה של המקצב פעימת הלב של היקום
הסיבה הראשונה לכך ששירה פועלת ככישוף קשורה למבנה התדר של העולם. היקום כולו פועם במקצבים קבועים. הלב שלנו פועם בקצב מסוים עונות השנה מתחלפות במחזוריות הגאות והשפל נעים לפי הלבנה והכוכבים נעים במסלולם. המקצב הוא שפת האם של הבריאה.
כאשר אנו כותבים שירה אנו משתמשים במקצב ובמשקל. הפעולה הזו יוצרת סנכרון בין התודעה שלנו לבין התדרים של היקום. המקצב פועל על המוח שלנו בדומה למדיטציה עמוקה או לטראנס. הוא מרגיע את גלי המוח וגורם להגנות של האגו להשתחרר. ברגע שהמקצב משתלט המילים כבר אינן נשפטות על ידי המוח הלוגי והביקורתי אלא נספגות ישירות אל תוך התת מודע.
התת מודע הוא המנוע הגדול של חיינו. הוא זה שמושך אלינו את האנשים ואת הסיטואציות לפי הקידוד שנמצא בתוכו. כאשר אנו מזינים את התת מודע במילים חרוזות וקצובות אנו מבצעים תכנות מחדש של המציאות. זו הסיבה ששירים נחרטים בזיכרוננו הרבה יותר בקלות מאשר טקסטים רגילים. המקצב הוא המפתח שפותח את הכספת של הנפש ומניח בתוכה את הזרעים של השינוי.
סוד החריזה נעילת האנרגיה בתוך הכלי
החריזה בשירה אינה נועדה רק כדי להישמע נעימה לאוזן. בתורת הסוד לחריזה יש תפקיד אלכימי של נעילת אנרגיה. כאשר שתי מילים מסתיימות באותו הצליל נוצר קשר אנרגטי ביניהן. הקשר הזה יוצר סגירות ומעגליות.
בכישוף עתיק ובקמעות יהודיים השימוש בחריזה היה נפוץ מאוד כדי לקבע את הבקשה. החריזה יוצרת כלי קיבול לאור. אם אנו מבקשים למשוך שפע או בריאות וכורכים את הבקשה בתוך בית שיר חרוז אנו למעשה מייצרים מבנה גיאומטרי רוחני שקשה מאוד לפירוק. המילים שנחרזות יחד מהדהדות זו את זו ומעצימות את התדר של הכוונה המסתתרת מאחוריהן.
במשך עשרים השנים שבהן כתבתי למגירה השירים שלי היו עבורי קמעות אישיים. גם אם באותו הרגע המציאות נראתה קשה וכואבת עצם הפעולה של הפיכת הכאב לשיר חרוז ומדויק גרמה להתמרה של האנרגיה. הכאב הפסיק להיות גוש מעיק וחסר צורה והפך למשהו מוגדר ויפה. ברגע שהאנרגיה קיבלה צורה של שיר היא יכלה להתחיל להשתנות ולהתרפא.
המילה המדוברת הקול ככלי להפעלת הקסם
השירה ככישוף מגיעה לשיאה כאשר היא יוצאת מהדף אל האוויר הפתוח דרך הקול האנושי. כפי שלמדנו במאמרים קודמים הצליל הוא רטט שמשנה את המבנה של החומר. כאשר אנו מקריאים את השירה שלנו או שרים אותה אנו מפיחים רוח חיים בתוך האותיות הדוממות.
הקול שלנו הוא המוליך של הכוונה שלנו. בשילוב עם המקצב והחריזה הקול הופך לגל של כוח שמתפשט בחלל הבית ובשדה האנרגטי שלנו. זו הסיבה שלחנים ושירים הם כלים עוצמתיים כל כך לריפוי. המוזיקה והשירה מחברות בין עולם המחשבה לבין עולם המעשה.
באלבום החדש שלי בחרתי להוציא את השירים הללו מהמגירה ולתת להם צליל וחיים בעזרת הטכנולוגיה המודרנית של הבינה המלאכותית. הפעולה הזו היא בבחינת הפעלת הכישוף הגדול ביותר שעשיתי בחיי. זהו המעבר מהכוח אל הפועל מהפוטנציאל אל ההגשמה. בכל פעם ששיר שלי מושמע הוא מהדהד את התדר של הריפוי והטרנספורמציה שעברתי ויוצר אדוות של אור בעולם.
כיצד לכתוב שיר ככישוף אישי
גם אם אינכם מחשיבים את עצמכם למשוררים גדולים אתם יכולים להשתמש בטכנולוגיה הזו לטובתכם האישית. כתיבת שיר ככישוף אינה דורשת כישרון ספרותי נדיר אלא כנות מוחלטת וכוונה צרופה. הנה הדרך לעשות זאת בצורה נכונה.
ראשית הגדירו את הכוונה שלכם. מה אתם מבקשים להשיג האם מדובר בשלווה פנימית בזוגיות חדשה או בהחלמה ממחלה. לאחר מכן התחילו לכתוב משפטים קצרים שמתארים את המצב הזה בלשון הווה כאילו הוא כבר קורה כאן ועכשיו. אל תכתבו אני רוצה להיות בריא אלא כתבו גופי מלא באור ובכוח של ריפוי.
השלב הבא הוא להכניס את המקצב והחריזה. נסו למצוא מילים שמתחרזות בסוף כל משפט. אל תחפשו חרוזים מתוחכמים מדי. החרוז הפשוט והראשוני הוא לרוב העוצמתי ביותר כי הוא מגיע ישירות מהלב. הקפידו על כך שלכל משפט יהיה מספר דומה של הברות כדי ליצור פעימה קבועה.
לאחר שסיימתם לכתוב את השיר הקטן שלכם קראו אותו בקול רם מספר פעמים ביום במיוחד ברגעים שלפני השינה או מיד כשאתם מתעוררים. בזמן שאתם קוראים דמיינו את המילים הופכות לאור ויוצאות מהפה שלכם כדי לבנות את המציאות החדשה סביבכם. השיר הזה הוא הקוד הפרטי שלכם והוא יתחיל להדהד בתוך השדה האנרגטי שלכם עד שהמציאות תסתנכרן אליו.
השירה ככלי לניתוק וסגירת מעגלים
לפעמים הכישוף שאנו זקוקים לו אינו למשיכת משהו חדש אלא לשחרור של משהו ישן. השירה היא כלי מופלא לניתוק כבלים אנרגטיים ולסגירת מעגלים כואבים. כאשר אנו כותבים שיר על אדם שפגע בנו או על תקופה קשה בחיינו אנו למעשה מבצעים הפרדה.
הפעולה של הפיכת החוויה הכואבת למילים מניחה את הכאב מחוץ לגוף שלנו. החריזה והמקצב מאפשרים לנו להכניס סדר בתוך הכאוס הרגשי. בסיום השיר כדאי לכתוב בית אחד של שחרור וברכה. למשל מילים שמצהירות שאתם סולחים ומשחררים את העבר לדרכו. הקריאה של השיר הזה פועלת כטקס טיהור לכל דבר ועניין. היא מנקה את רסיסי הנשמה שנותרו תקועים בעבר ומחזירה אותם אליכם שלמים ומוארים.
קדושת המילים
אנחנו חיים בתוך סיפור גדול שאנו כותבים בכל רגע ורגע. השירה מזכירה לנו שאנחנו לא רק הדמויות בסיפור אלא גם הסופרים. יש לנו את היכולת לבחור את המילים לבחור את המקצב ולבחור את החרוזים שיעצבו את גורלנו.
אל תתנו למילים שלכם להתבזבז על ייאוש או על תלונות. השתמשו בהן כבכלי קודש. התייחסו לכל משפט שאתם מוציאים מהפה כאל חלק משיר גדול שבורא את המחר שלכם. ככל שתקפידו על יופי על אמת ועל כוונה צרופה בשפה שלכם כך תגלו שהמציאות שלכם הופכת ליצירת אמנות הרמונית ומוארת. המגירה כבר נפתחה והמילים שלכם מוכנות לעוף.
