המוח שלנו מייצר אלפי מחשבות ביום – וחלקן כלל לא מועילות לנו.לפעמים אנחנו לא חושבים את החיים – אלא חושבים את עצמנו לדעת.כשאנחנו לומדים לסדר,

השקט הפנימי אינו יעד חיצוני – הוא מצב תודעתי.הוא לא נוצר כשסוף־סוף אין רעש בעולם,  אלא כשאנחנו מפסיקים את המאבק הפנימי.זהו מאמר על הדרך למצוא

יש אנשים שנוכחותם ממלאת אותנו חיים – ויש אנשים שנוכחותם מרוקנת אותנו בשקט.הם לא תמיד רעים, לא תמיד מודעים, ולעיתים אפילו לא מתכוונים.אבל הגוף והנשמה

בתוכנו חי ילד קטן – עם לב רגיש, חלומות גדולים ופחדים עתיקים.הוא לא נעלם כשהתבגרנו – הוא רק למד להתחבא.כאשר אנחנו מתקרבים אליו ברכות ולא

בכולנו יש צדדים שאיננו מראים לעולם – פחדים, חולשות, חרטות, קנאה, פגיעוּת.הצל אינו האויב – הוא החלק שמחכה שיכירו בו מבלי לשפוט.כשאנחנו לומדים לאהוב גם

העולם מדבר אלינו בקולות חזקים – הודעות, מטלות, מסכים, ציפיות.אבל דווקא בתוך הרעש החיצוני, מסתתרת אפשרות להקשיב לרעש הפנימי – ואז להשקיט גם אותו.שקט אמיתי