יש אנשים שמאמינים בכישופים, ויש כאלה שחיים את הפחד מהם.אבל האור אינו מפחד מהחושך – הוא פשוט מאיר.הזמן הגיע להבין מה באמת עומד מאחורי האנרגיות

שפע איננו כמות, אלא איכות של נוכחות.הוא מתחיל ברגע שבו אנחנו מפסיקים להילחם על מה שאין, ומתחילים להודות על מה שיש.כי היקום הוא מראה –

יש רגעים שבהם לא נותר מה לומר.רק הלב מבקש שקט – לא כדי להפסיק להרגיש, אלא כדי להרגיש באמת.בתוך הדממה הזו נולדת התפילה,  והיא מזכירה

בעומק כל נשמה ניצב עץ עתיק –  שורשיו שותים מן האדמה, ענפיו לוגמים מן האור.עץ החיים הוא לא רק סמל – הוא מפת נשמה,  הדרך

יש מסרים שאינם נאמרים במילים, אלא נושמים בתוכנו כמו רוח קלה שעוברת בין העלים.השבוע, הרוח מדברת ללב שלך ישירות – מבקשת שתפסיק לשאול איך ותתחיל

לפעמים לא צריך לצאת למדבר כדי לפגוש את האור.מספיק להדליק נר קטן בסלון, להניח אבן אהובה, לנשום, ולזכור –  שהבית הוא מקדש, רק שכחנו להתפלל

אהבה אינה נמדדת בשנים, אלא בתדר.כל לב נושא בתוכו קוד – רצף מספרים שמספר את סיפורו הנסתר.כשאנו לומדים לקרוא את מפת הלב שלנו,  אנחנו מגלים

הירח משנה פניו, אך לעולם אינו נעלם.כך גם הרגשות – לפעמים מלאים, לפעמים מתמעטים, תמיד נעים.בכל שלב של אורו מסתתר מסר שקט,  הקורא לנו לעצור,

כשהלב סוער והדיבור נתקע,הלרימר נושפת בתוכנו את רוח המים השקטים.היא מזכירה לנו שהאמת אינה צריכה לצעוק –  כי כשהיא נאמרת באהבה, היקום עצמו מהנהן. לרימר

יש רגעים שבהם הזמן נמס לתוך האור,והלב מבין שהמסע מעולם לא היה נפרד מהשמיים.בין אם אתה עומד על פסגת ההר או בעומק הצל,יש תמיד שער