לאחר הנס הגדול של קריעת הים בני ישראל לא מיהרו להמשיך במסעם אלא עצרו הכל כדי לשיר יחד גלו את הסוד המיסטי שמאחורי שירת הים כיצד החיבור בין הקול האנושי לתדר של הכרת תודה משנה את המבנה של המציאות וכיצד תוכלו להשתמש בטכנולוגיה העתיקה הזו כדי למגנט אל חייכם ניסים אהבה והגשמה גם ברגעים החשוכים ביותר.
כאשר השמש שוקעת על הרי אדום כאן בערד והרוח מתחילה לשרוק בין הסלעים נוצרת מנגינה טבעית ועתיקה. המדבר הדומם לכאורה מלא תמיד בצלילים נסתרים. במיסטיקה היהודית אנו לומדים שהעולם כולו נברא במאמר דרך צליל ותדר. המילים יהי אור היו הרטט הראשון שהבקיע את החושך והחל את תהליך היצירה של היקום כולו. לכן אין זה פלא שהקול האנושי הוא הכלי העוצמתי והקדוש ביותר שהוענק לנו כדי לתקשר עם הבריאה וכדי לברוא את המציאות שלנו מחדש.
בסיפור יציאת מצרים רגע השיא אינו מסתיים בבקיעת המים או בטביעת הצבא הרודף. רגע השיא האמיתי מגיע מיד לאחר מכן כאשר משה וכל העם עוצרים את צעדתם במדבר עומדים על החוף ופוצחים בשירה אדירה שירת הים. מדוע דווקא שירה מדוע לא הסתפקו בתפילת תודה שקטה או בהמשך הליכה נמרצת אל עבר היעד התשובה טמונה בהבנה של כוח ההודיה ושל הפיזיקה של הקול האנושי. השירה אינה רק תגובה רגשית לנס אלא היא הפעולה שמקבעת את הנס בתוך עולם החומר.
במאמר זה נחקור את סוד התדר של ההודיה ואת הכוח המאגי של השירה. נבין מדוע הכרת תודה היא המגנט החזק ביותר לשפע וכיצד אנו יכולים להפוך את חיינו לשיר מתמשך של שמחה גם כשאנו צועדים בתוך מדבר של קשיים וחוסר ודאות.
הפיזיקה של ההודיה לנעול את הנס במציאות
כאשר אנו חווים משבר אנו יודעים לזעוק לעזרה בצורה מושלמת. הפחד והמצוקה הופכים אותנו למתפללים ממוקדים. אך מה קורה כאשר הנס מתרחש והמשבר נפתר רובנו נושמים לרווחה אומרים תודה מהירה ומיד ממשיכים הלאה אל הדאגה הבאה או אל המטרה הבאה. הדילוג המהיר הזה על שלב ההודיה הוא אחת הטעויות האנרגטיות הקשות ביותר שאנו עושים.
במיסטיקה נס הוא פריצה של אור עליון אל תוך עולם החומר. האור הזה הוא חזק טהור וזמני. אם איננו יוצרים לו כלי קיבול הוא יתנדף באותה מהירות שבה הופיע. הכרת התודה היא בניית הכלי. כאשר אנו עוצרים הכל מתבוננים בנס ומכירים תודה ממעמקי הלב אנו למעשה יוצרים עוגן תדרי שנועל את האור בתוך ההילה שלנו. ההודיה אומרת ליקום שמתי לב למתנה אני מעריך אותה ואני ראוי לקבל עוד ממנה.
שירת הים מלמדת אותנו שאחרי פריצת דרך משמעותית חובה עלינו לעצור. הים נבקע עבורכם מצאתם את הזוגיות שחיפשתם קיבלתם את התשובה הרפואית הטובה התגברתם על מחסום יצירתי אל תרוצו מיד למשימה הבאה. עצרו את הכל. קחו רגע לחגוג להודות להרגיש את השמחה מציפה את תאי הגוף. השמחה הזו היא הדבק האנרגטי שמוודא שהמציאות החדשה שבראתם תישאר יציבה ולא תקרוס בחזרה אל תבניות העבר.
למה דווקא שירה המעבר מדיבור לניגון
ישנו הבדל תהומי בין אמירת תודה יבשה לבין שירת תודה. הדיבור הרגיל שלנו מחובר לשכל ולהיגיון. כשאנו מדברים אנו מנסחים משפטים בוררים מילים ונשארים בגבולות של המוח האנליטי. השירה לעומת זאת מחברת אותנו ישירות אל עולם הרגש ואל נשמת הדברים. כאשר אנו שרים המילים מקבלות נפח צבע ותדר שחודר אל מעבר לחומות ההגנה של האגו.
כמי שכותב שירים למגירה במשך שנים ארוכות וכעת זוכה להוציא אותם אל האור ולתת להם מנגינה אני יודע להעיד על התהליך האלכימי הזה. מילה כתובה היא רבת עוצמה אך כאשר היא מושרת היא הופכת לתדר חי שפועם במרחב. השירה פותחת את מרכז האנרגיה של הגרון שהוא המרכז האחראי על ביטוי האמת האותנטית שלנו ועל יצירת מציאות.
כאשר בני ישראל שרו על שפת הים הם לקחו את כל הפחד את כל הטראומה של מאות שנות עבדות ואת כל ההתרגשות של ההצלה והתמירו אותם אל תוך גל קול אחד אדיר. השירה איחדה את כולם לתדר אחד משותף. אי אפשר לשיר יחד מתוך כעס או טינה שירה משותפת דורשת הקשבה סנכרון והרמוניה. כשאנו שרים אנו מסנכרנים את פעימות הלב שלנו עם פעימות הלב של הבריאה כולה.
התוף של מרים הכנה לנס לפני שהוא קורה
אחד הרגעים המרתקים והנשיים ביותר בסיפור שירת הים שייך למרים הנביאה. בעוד הגברים שרים יחד עם משה מרים לוקחת את התוף בידה וכל הנשים יוצאות אחריה בתופים ובמחולות. המדרש שואל שאלה מדהימה מאיפה היו להן תופים במדבר הרי הם ברחו ממצרים בחיפזון עצום אפילו הבצק שלהם לא הספיק לתפוח. התשובה המיסטית היא שהנשים הכינו את התופים מראש עוד כשהיו במצרים תחת השעבוד הקשה ביותר.
זהו סוד עצום של בריאת מציאות. הנשים במצרים חוו את שיא החושך את הסבל ואת העבודות הקשות אך בתוך כל החושך הזה הן החליטו להכין תופים. הן ידעו בוודאות מוחלטת שהגאולה תגיע ושהן יצטרכו כלי נגינה כדי לחגוג אותה. הן לא חיכו שהנס יקרה כדי להתחיל לשמוח הן שמחו מראש מתוך אמונה בלתי מתפשרת.
זוהי רמת ההודיה הגבוהה ביותר שקיימת הודיה על מה שעדיין לא קרה. כאשר אנו מודים על משהו כאילו הוא כבר התרחש אנו יוצרים ואקום מגנטי ששואב את המציאות הזו אל תוך חיינו. אם אתם זקוקים לנס כלכלי אל תתחננו אליו מתוך פחד של חוסר. במקום זאת קחו את התוף הרוחני שלכם. התחילו לשיר ולהודות על השפע שכבר עושה את דרכו אליכם. האמונה הפעילה הזו השמחה המוקדמת היא התדר המדויק ביותר שפותח את שערי השמיים ומאפשר לנס לרדת אל עולם החומר.
לפתוח את הגרון ריפוי הפחד להשמיע קול
עבור אנשים רבים הפעולה של שירה או אפילו של דיבור בקול רם מול קהל מלווה בפחד משתק. החסימה הזו בצאקרת הגרון נובעת לעיתים קרובות מגלגולים קודמים שבהם השתמשנו בקול שלנו והושתקנו או מחוויות ילדות שבהן אמרו לנו שאנו מזייפים ושעדיף שנשתוק. שירת הים היא ההזמנה של היקום לרפא את הפחד הזה אחת ולתמיד.
הקול שלכם הוא טביעת האצבע האנרגטית שלכם. אין עוד קול כזה בכל היקום כולו. כאשר אתם שותקים ומונעים מעצמכם לשיר או לדבר את האמת שלכם אתם מונעים מהעולם את התדר המיוחד שרק אתם יכולים להביא. הריפוי מתחיל בהבנה שהשירה אינה צריכה להיות מושלמת מבחינה מוזיקלית כדי להיות עוצמתית מבחינה רוחנית. היקום אינו מחפש זמרים מקצועיים הוא מחפש לבבות פתוחים.
התחילו בלשיר לעצמכם בבית במקלחת או באוטו. שרו מנטרות של הודיה שרו את המילים שעולות מתוך הנשמה שלכם ללא ביקורת וללא שיפוט. הרגישו את הרטט של מיתרי הקול עובר דרך בית החזה ועד לבטן. הרטט הזה מבצע עיסוי אנרגטי לאיברים הפנימיים מפרק מחסומים רגשיים ומשחרר טראומות ישנות שנכלאו בגוף הפיזי.
להפוך את ההודיה לדרך חיים
כדי להשתמש בכוח של שירת הים ביומיום אנו צריכים לאמץ את ההודיה כדרך חיים ולא כטקס חד פעמי. המוח האנושי נוטה להתמקד במה שחסר במה שכואב ובמה שמפחיד. זהו מנגנון הישרדותי שהיה חיוני בימי קדם אך כיום הוא גורם לנו לפספס את הניסים הקטנים שמתרחשים סביבנו בכל רגע.
אימון בהודיה משמעותו לשנות את מסלולי החשיבה במוח. התחילו את הבוקר שלכם לא בבדיקת הודעות בטלפון אלא בשלוש נשימות עמוקות ובאמירת תודה על דברים פשוטים על המיטה החמה על האוויר שנכנס לריאות ועל יום חדש שהוענק לכם. בסוף כל יום לפני השינה מצאו שלושה דברים טובים שקרו לכם ושירו עליהם שיר הלל קטן בלבכם.
ככל שתתרגלו את ההודיה הזו תגלו שהתדר שלכם משתנה. אתם תהפכו לאנשים קורנים יותר רגועים יותר ושמחים יותר. והחוק הקוסמי קובע שדומה מושך דומה. כאשר אתם רוטטים בתדר של הודיה ושפע היקום יגיב וישלח אליכם עוד אנשים עוד הזדמנויות ועוד אירועים שיגרמו לכם לרצות להמשיך לשיר.
מים זיכרון וריפוי
אי אפשר לדבר על שירת הים מבלי להזכיר את האלמנט המרכזי שבו התרחש הנס המים. המים הם החומר הקולט והמעביר ביותר בטבע. מחקרים פורצי דרך הראו שמים מגיבים לתדרים של מילים ושל מוזיקה ומשנים את המבנה המולקולרי שלהם בהתאם. כאשר מקרינים למים מילים של אהבה והודיה הגבישים שלהם הופכים להרמוניים ומרהיבים.
הגוף האנושי מורכב ברובו ממים. כאשר אנו שרים ומשמיעים מילים של הכרת תודה אנו למעשה משנים את מבנה המים שבתוך התאים שלנו. אנו הופכים את הגוף שלנו לסביבה הרמונית ובריאה שמסוגלת לרפא את עצמה ממחלות ומלחצים. השירה ליד הים לא הייתה מקרית. בני ישראל קידדו את המים האדירים בתדר של חירות ושל אמונה והמים הללו המשיכו להדהד את התדר הזה לכל העולם.
לקחת את התוף לידיים
פסח הוא חג של דיבור שהרי המילה פסח מורכבת מהמילים פה סח כלומר פה מדבר. המסע מעבדות לחירות מתחיל בפה אילם של עבד שאינו יכול לזעוק ומסתיים בפה מלא שירה והודיה של אדם חופשי.
השנה כשתשבו סביב שולחן החג וכשתקראו את סיפור יציאת מצרים אל תהיו רק צופים בהיסטוריה. קחו את התוף הרוחני שלכם לידיים. מצאו את הקול שלכם גם אם הוא קצת צרוד או מפוחד בתחילה. שרו את האמת שלכם הודו על הקשיים שהפכו אתכם לחזקים והודו על השפע שכבר נמצא בדרך אליכם. הפכו את החיים שלכם למנגינה של אהבה ותגלו ששום ים לא יכול לעמוד בפני נשמה שמחוברת לתדר המוחלט של הכרת התודה.
